יש לי גלידה הכי טובה

לכבוד הקיץ נכין גלידה תוצרת בית. בינתיים נלמד בדרך על מים ועל מצבי צבירה:

מה צריך?

תרמומטר (מד-חום) נוזלים המאפשר מדידה מתחת לאפס מעלות צלזיוס

המצרכים לגלידה:

1/2 כוס חלב

1/2 כוס שמנת מתוקה

1/4 כוס סוכר

מעט תמצית וניל

קערה גדולה

3 שקיות נסגרות (ZIPLOC) הניתנות לקנייה במרכולים

כף עץ לערבוב

להקפאה:

200 גרם מלח

קוביות קרח

מה עושים?

ערבבו בקערה הגדולה את החומרים לגלידה: חלב, שמנת מתוקה, סוכר ותמצית וניל.

אפשר גם להקציף במקצף ידני או במערבל (המטרה: להכניס לתערובת יותר בועות אוויר).

כשהתערובת אחידה העבירו לשקית או לשקיות בסגירה הרמטית, והכניסו למקרר.

שטפו את הקערה, ומלאו אותה בקוביות קרח.

הכניסו את התרמומטר, ומדדו את הטמפרטורה.

הוסיפו את המלח לקערה, חכו כחמש דקות, ומדדו את הטמפרטורה. אחרי שהטמפרטורה יורדת

הוציאו מהמקרר את שקיות תערובת הגלידה, ושימו בקערה, כך שהן יהיו מכוסות בקוביות קרח מכל הצדדים.

טלטלו את השקיות ואת הקערה במשך חמש עד עשר דקות, עד שכל התערובת קופאת.

בתיאבון, קיבלתם גלידה!

איך זה קרה?

גלידה דומה לקרח אך גם שונה ממנו. הגלידה אינה קשה והיא נימוחה בפינו. המרקם הזה מושג בהקפאת תערובת הגלידה כשבועות אוויר רבות כלואות בין חלקיקי תערובת הגלידה, בדומה לספוג גדול. ככל שחלקיקי התערובת קטנים יותר, ובועות אוויר רבות יותר כלואות ביניהם, הגלידה תיחשב בעינינו טובה ואיכותית יותר. לכן הצענו להקציף את התערובת ולהכניס בועות אוויר לתערובת.

כדי להקפיא תערובת של גרגירים קטנים כשבועות אוויר רבות כלואות ביניהם, ההקפאה צריכה להיות מהירה ככל האפשר, כלומר בטמפרטורה נמוכה ככל האפשר, כדי למנוע "בריחת" אוויר.

אם נשים את תערובת הגלידה בקרח רגיל מחוץ למקרר, בכאפס מעלות, תהליך ההקפאה יהיה איטי הרבה יותר, ובינתיים הקרח יומס בחלקו. הוספת המלח המתמוסס לקרח, מורידה את טמפרטורת הקיפאון, כמו בפיזור מלח על כבישים בזמן קרה, כדי למנוע קיפאון מים על הכבישים.

גלידה "מקצועית" מיוצרת בהקפאה עמוקה שהטמפרטורה המרבית היא 196 מעלות צלזיוס.