החודשים – עבריים, השמות – לא כל כך
פורסם על ידי hadaro
בראש השנה מתחילה השנה העברית. אבל מתברר שאת שמות החודשים המרכיבים את לוח השנה העברי הביאו עמם העולים ששבו לארץ מגלות בבל לפני כ-2,500 שנה. כך נמצא ששמות אלה, שהם חלק מסמליה של התרבות העברית, מקורם בשמות החודשים בשפה האכדית העתיקה.
תשרי – החודש הראשון בשנה. באכדית פירוש המילה הוא התחלה.
חשוון – נראה שחודש זה נקרא במקור "ירחו-שאמן" כלומר החודש השמיני. שם זה תואם את הלוח העברי הקדום שהתחיל בחודש ניסן. עם הזמן השתנתה הגיית השם: ירח-שמן הפך למרח-שמן, זה השתנה ל"מרחשוון" ואחר כך ל"חשוון".
כסלו – באכדית פירוש המילה הוא עבה או שמן, נראה שהכוונה הייתה לכך שחודש זה מרובה בגשמים.
טבת – שם שבאכדית פירושו "ששוקעים בו". נראה שהכוונה לבוץ המצטבר בתקופת הגשמים.
שבט – באכדית פירושו מכה או מצליף, על שם ריבוי הגשמים בתקופה זו.
אדר – באכדית פירוש המילה הוא דַיִש, כלומר הפרדת גרגירי החיטה מהשיבולים. על פי המסורת, פעולה זו נעשית בחודש זה. פירוש אחר באכדית הוא אפלולי, רמז למזג האוויר הסגרירי.
ניסן – באכדית פירוש המילה הוא ניצן. שם שמרמז על פריחת האביב בתקופה זו.
אייר – באכדית פירוש המילה הוא אור, לציון מזג האוויר הקיצי.
סיוון – שם שבאכדית פירושו מועד קבוע.
תמוז – מקור השם הוא האל הבבלי תמוז, שהיה אל הפריון והפריחה. על פי המסורת הבבלית היה האל מת בתקופה זו של תחילת הקיץ, ושב לחיים עם גשמי הסתיו.
אב – באכדית פירוש המילה הוא קנֶה. באותה תקופה של השנה הייתה בבבל מסורת של כריתת קנים.
אלול – נראה שלא רק על פי הדת היהודית הייתה זו תקופה של חשבון נפש, כי באכדית פירוש המילה הוא טיהור וכפרה.
רוצים לדעת עוד? צפו בסרטון לוח השנה העברי.
