מרחיבים את הדעת: שמות החודשים

החודשים – עבריים, השמות – לא כל כך

פורסם על ידי hadaro

בראש השנה מתחילה השנה העברית. אבל מתברר שאת שמות החודשים המרכיבים את לוח השנה העברי הביאו עמם העולים ששבו לארץ מגלות בבל לפני כ-2,500 שנה. כך נמצא ששמות אלה, שהם חלק מסמליה של התרבות העברית, מקורם בשמות החודשים בשפה האכדית העתיקה.

תשרי – החודש הראשון בשנה. באכדית פירוש המילה הוא התחלה.

חשוון – נראה שחודש זה נקרא במקור "ירחו-שאמן" כלומר החודש השמיני. שם זה תואם את הלוח העברי הקדום שהתחיל בחודש ניסן. עם הזמן השתנתה הגיית השם: ירח-שמן הפך למרח-שמן, זה השתנה ל"מרחשוון" ואחר כך ל"חשוון".

כסלו – באכדית פירוש המילה הוא עבה או שמן, נראה שהכוונה הייתה לכך שחודש זה מרובה בגשמים.

טבת – שם שבאכדית פירושו "ששוקעים בו". נראה שהכוונה לבוץ המצטבר בתקופת הגשמים.

שבט – באכדית פירושו מכה או מצליף, על שם ריבוי הגשמים בתקופה זו.

אדר – באכדית פירוש המילה הוא דַיִש, כלומר הפרדת גרגירי החיטה מהשיבולים. על פי המסורת, פעולה זו נעשית בחודש זה. פירוש אחר באכדית הוא אפלולי, רמז למזג האוויר הסגרירי.

ניסן – באכדית פירוש המילה הוא ניצן. שם שמרמז על פריחת האביב בתקופה זו.

אייר – באכדית פירוש המילה הוא אור, לציון מזג האוויר הקיצי.

סיוון – שם שבאכדית פירושו מועד קבוע.

תמוז – מקור השם הוא האל הבבלי תמוז, שהיה אל הפריון והפריחה. על פי המסורת הבבלית היה האל מת בתקופה זו של תחילת הקיץ, ושב לחיים עם גשמי הסתיו.

אב – באכדית פירוש המילה הוא קנֶה. באותה תקופה של השנה הייתה בבבל מסורת של כריתת קנים.

אלול – נראה שלא רק על פי הדת היהודית הייתה זו תקופה של חשבון נפש, כי באכדית פירוש המילה הוא טיהור וכפרה.

רוצים לדעת עוד? צפו בסרטון לוח השנה העברי.