פעילות בכיתה: המלחמה באירופה

פלישת רוסיה לאוקראינה – הצעות לפעילות

פורסם על ידי hadaro

בימים אלה מתנהלת באירופה מלחמה קשה שבה פלש צבא רוסיה לאוקראינה. התקפותיה של רוסיה על הערים הגדולות באוקראינה גרמו לאזרחים רבים להימלט מארצם ולחפש מפלט במדינות אחרות. פליטים אוקראינים אלה מגיעים ברובם למדינות אירופה השכנות וגם לישראל.

כדי לדבר עם התלמידים על המתרחש באירופה הכנו לכם מקבץ של סרטונים שיעזרו להבין מושגים הקשורים בלחימה, ויאפשרו לראות את המלחמה בראייה רחבה יותר. תוכלו להיעזר גם בשאלות ובתשובות שכתבנו על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אשר יעזרו לתלמידים להבין את המצב.

*פעילויות אלה מתאימות לכיתות הגבוהות ביסודי ולחטיבות הביניים.

פתרון סכסוכים

סכסוכים הם חלק מהחיים, והם יכולים להתרחש במפגשים בין בני אדם וגם בין מדינות. לפני הצפייה בסרטון בקשו מהתלמידים לספר על סכסוכים שהם מכירים: בין ילדים בגילם, בין קהילות ביישוב או בארץ ובין מדינות.

צפו עם התלמידים בסרטון ושוחחו איתם על האפשרות לפתור סכסוכים בדרכי נועם גם בלי להסכים זה עם זה.

בדקו עם התלמידים אם וכיצד אפשר להשתמש בהצעות שהוצעו בסרטון לפתרון סכסוכים בין מדינות.

שאלו אם אפשר ליישם דרכים אלה גם בהקשר של המלחמה הנוכחית שבין רוסיה לאוקראינה.

בקשו מהתלמידים להסביר במה לדעתם דומה ושונה פתרון סכסוכים בין מדינות לפתרון סכסוכים בין חברים.

 

אוריינות מדיה

בעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים אפשר לשתף, להעביר ולהפיץ מידע ברשת בקלות. אך לא כל מה שמתפרסם הוא בהכרח נכון. כדאי לדעת שמעבר לקרבות וללחימה בשטח מתרחשת לרוב גם לוחמה פסיכולוגית, הכוללת הפצת מידע כוזב שמטרתו בין היתר להשפיע על דעת הקהל בעולם.

הקרינו את הסרטון כדי להעלות נושאים אלה למודעות התלמידים.

שוחחו עם התלמידים על כך שלא כל מה שאנו רואים או קוראים ברשת ובאמצעי המדיה השונים הוא בהכרח האמת, וצריך להתייחס לדברים בעירבון מוגבל. נוסף על כך, כדאי לצרוך תכנים מאתרים מהימנים.

בקשו מהתלמידים לשתף מניסיונם: האם נתקלו בעבר במידע ברשת שהתגלה לאחר מכן כלא אמין? כיצד פעלו במקרים אלה?

 

הגירה ועלייה

תושבים רבים מאוקראינה נמלטים מארצם בעקבות המלחמה, ומבקשים מקום מקלט במדינות אחרות באירופה וגם כאן בארץ. נוסף על כך, אוקראינים יהודים יכולים לעלות לישראל מעצם היותם יהודים, וזאת על פי חוק השבות.

צפו עם התלמידים בסרטון, ושאלו אותם איך לדעתם אפשר להקל את קבלת העולים האוקראינים שעתידים להגיע לארץ ואת הפליטים האחרים שישראל מוכנה לקלוט. שאלו אותם מה אנחנו כיחידים וכחברה יכולים לעשות כדי לעזור להם להתאקלם פה במהירות.

 

מלחמה

הקרינו את הסרטון "מלחמה" בכיתה כדי להסביר לתלמידים מהן הסיבות לכך שמלחמות פורצות בעולם; על איזה רקע מתגלעים סכסוכים בין מדינות, מי אמור לגשר בין המדינות הנלחמות, ומה אפשר לעשות כדי להימנע ממלחמות.

לפני הצפייה בקשו מהתלמידים לספר על מלחמות שהם מכירים, ולהסביר מדוע פרצו וכיצד הסתיימו. לאחר הצפייה בסרטון בקשו מהתלמידים לאפיין את המלחמה באירופה: בדקו מי הצדדים המעורבים, מהן הסיבות שהובילו למלחמה, אילו מאמצים נעשו כדי להימנע ממלחמה זו, ואם יש מי שמנסה לגשר בין הצדדים.

 

האו"ם

צפו עם התלמידים בסרטון על האו"ם, ובקשו מהם לנסות ולהגדיר את מטרתו של הארגון.

העלו עם התלמידים לדיון את השאלה אם לדעתם האו"ם צריך להתערב במלחמה המתנהלת באוקראינה, ואם כן, באיזה אופן.

 

דמוקרטיה

רוסיה, שפלשה לאוקראינה, היא לכאורה מדינה דמוקרטית שמתקיימות בה בחירות חופשיות. עם זאת, במהלך המלחמה רוסיה מגבילה את חופש הביטוי של אזרחיה: היא סוגרת עיתונים ואתרים חופשיים המתנגדים למלחמה, עוצרת מפגינים נגד המלחמה, ומגבילה את הפעילות ברשתות החברתיות.

צפו עם התלמידים בסרטון "דמוקרטיה" ובדקו איתם מדוע חופש הביטוי הוא חלק חיוני לקיומה של דמוקרטיה. מדוע לדעתם שליטים, כמו מנהיג רוסיה ולדימיר פוטין, מעוניינים להגביל את חופש הביטוי בארצם ומהן הסכנות הטמונות בכך.

 

המלחמה הקרה

המלחמה הקרה שהתרחשה במחצית השנייה של המאה ה-20 לא הייתה ממש מלחמה, אלא מאבק מאחורי הקלעים בין שתי המעצמות הגדולות – ארצות הברית וברית המועצות. המלחמה הזאת אמנם הסתיימה עם התפרקותה של ברית המועצות, אבל המאבק הלא צבאי בין רוסיה, מנהיגת ברית המועצות לשעבר, לבין ארצות הברית נמשך.

הקרינו את הסרטון בכיתה, ושאלו את התלמידים מה לדעתם יכול להיות הקשר בין המלחמה הקרה ותוצאותיה לבין המלחמה הנוכחית שבה רוסיה פלשה לאוקראינה. כמו כן שאלו אותם כיצד יכולה להשפיע המלחמה הנוכחית על מדינות נוספות בעולם, למשל מדינות הגובלות ברוסיה, מדינות מערב אירופה וכן ארצות הברית.